חיסול כלב טורדני ומסוכן.
מעשה באפי, אשר ביקש לגדל בחצר ביתו [בעיר חרדית, באזור שהדבר בלתי מקובל שם כלל] כלב 'אמסטף' גדול ונבחן כחיית מחמד.
הכלב היה נובח ביום ובלילה, כל מי שהתקרב לגדר היה מבהילו תוך קפיצתו בפראות על הגדר, מידי פעם היה מצליח לצאת מהחצר והיה נובח על נשים וטף מפוחדים, אף לעיתים היה גם נושך את הנקלים בדרכו.
השכנים המוטרדים פנו לעירייה ובקשו שיקחו ממנו את כלבו כפי שכתוב בחוק, עקב היות הכלב מטרד. - אולם העירייה התעלמה מהפניות עקב היותה טרודה באכיפת מניעת 'הקורונה' שאיימה להשתולל באתה העת בציבור.
אחד השכנים לקח בשר מורעל, ונתן לפני הכלב לאכול, הלה אכל, ואחר זמן פרכס אל מותו...
נשאלת השאלה: האם צריך השכן המרעיל לשלם לאפי עבור הכלב שהרגו?
תשובה: על אף שהיה עדיף לנסות לפטור את הבעיה בדרכי נועם, מ"מ אין השכן צריך לשלם עבור הריגת הכלב, ואף אם היה הורגו בידים היה פטור על הריגת הכלב, כיון שכלב זה הינו כלב רע שמזיק לקטנים, ומותר להורגו.
נימוק ההלכה: איתא בשו"ע חו"מ סי' רסו סעי' ד' חתול רע שמזיק לקטנים – אין צריך להשיבו לבעלים אלא כל המוצאו הורגו וזוכה בעורו. ועי' בגמ' ב"ק (פ:) – דנפק רב ודרש: חתול מותר להרגו ואסור לקיימו, ואין בו משום גזל, ואין בו משום השב אבידה לבעלים.
אין לדמות הלכות למקרים דומים, ניתן לפנות לכותב השו"ת, הרב אליהו אלקיים שליט"א, במספר הטלפון: 054-846-8383.
(הרב מכהן כמו"צ בהלכות נדה מבית ההוראה 'אפיקי מים' מחבר סדרת 'חלקת אליהו' – קונטרסי הכנה למבחני הרבנות הראשית).
כמו"כ ניתן להשיג במספר זה את ספרי הרב במחיר מסובסד.
